17.11 ברגע זה, אני מרגישה יותר טוב.

אני חדשה בקודא. אני מושפעת ממצבי רוח של אנשים אחרים ומהתנהגויותיהם. כאשר אבי אומר לי שאני נראית טוב, זה משמח אותי. אני אשקר אם אומר שזה לא השפיע עלי כאשר החבר שלי התעצבן. כאשר אימי מבקרת את ההופעה שלי, אני מרגישה פגועה ונרגזת. כאשר לא קידמו אותי בעבודה, חשתי מלאת טינה.

צעד אחד מציין שאני חסרת אונים מול אחרים. אבל כאשר אני חוקרת למה לאנשים אחרים יש השפעה עלי, התשובה היא – "תמשיכי לבוא, זה עובד אם תעבדי את זה." אומרים לי לקחת מאמן, להגיע לפגישות ולקרוא ספרות קודא.

אני חייבת להודות שאני מתחילה להרגיש יותר טוב ויותר בקשר עם אנשים. אני מצפה להשתתף בפגישות. אני חושבת שאמשיך לבוא. אין לי מה להפסיד, מלבד המסכנות שלי!