21.12 ברגע זה, אני מסתכלת פנימה.

כל פעם שאני מרגישה אי-נוחות, ולא חשוב מה הסיבה, אני מאשימה את עצמי. אני תלותית המנוהלת על ידי פחד ובושה. לפעמים אני פוחדת שלא יהיה מספיק (כסף, דברים חומריים, אהבה) לכולם. פעמים אחרות אני מרגישה בושה, כאילו עומדים לגלות (שאני לא מספיק חכמה, מספיק מינית או מספיק צעירה). הרגשות שלי מתפרצים כקנאה, כעס, רחמים עצמיים ותיעוב עצמי. בכל מחיר, אני נמנעת מלהסתכל פנימה. במקום זה אני מאשימה אחרים.

בהחלמה בקודא אני לומדת לעשות את חשבון הנפש שלי. אני מסתכלת על ההתנהגות שלי על ידי ניהול יומן, עבודה עם החונכת שלי והליכה לפגישות. אני מקבלת תובנות ומוכנה להשתנות.