מדיטציה יומית
24.3 ברגע זה, אני מביעה את דעתי.
מכיוון שגדלתי בבית בו טיפול באחרים וחוסר גבולות היו הנורמה, מקום בו החוק הלא מדובר היה שלום בכל מחיר, למדתי לחנוק את הרגשות שלי. היום, כשמישהו אהוב מדבר אלי באופן מקטין או מתעלל, יש לי בחירות. אני מבררת בתוכי את המקרה ומתמקדת באחריות שלי, בתגובה שלי וברגשות שלי. אני שואלת את עצמי: "מה החלק שלי במצב הזה? מה אני צריכה לעשות כדי לדאוג לעצמי?"
היום, באמצעות עבודת שנים-עשר הצעדים של תלויי-יתר אנונימיים, אני מוצאת את הקול שלי. אני כבר לא צריכה לשתוק כדי לשמור על שלום. אני מתחלקת ברגשות ומבקשת את מה שאני צריכה. אני מביעה את דעתי.
מכיוון שגדלתי בבית בו טיפול באחרים וחוסר גבולות היו הנורמה, מקום בו החוק הלא מדובר היה שלום בכל מחיר, למדתי לחנוק את הרגשות שלי. היום, כשמישהו אהוב מדבר אלי באופן מקטין או מתעלל, יש לי בחירות. אני מבררת בתוכי את המקרה ומתמקדת באחריות שלי, בתגובה שלי וברגשות שלי. אני שואלת את עצמי: "מה החלק שלי במצב הזה? מה אני צריכה לעשות כדי לדאוג לעצמי?"
היום, באמצעות עבודת שנים-עשר הצעדים של תלויי-יתר אנונימיים, אני מוצאת את הקול שלי. אני כבר לא צריכה לשתוק כדי לשמור על שלום. אני מתחלקת ברגשות ומבקשת את מה שאני צריכה. אני מביעה את דעתי.
