ביום חמישי האחרון (6.11.14) הגענו 3 חברי קודא (גבריאל וחברה נוספת מקבוצת ב"ש ואנוכי) להעביר מסר ב-2 אגפים שונים בכלא ב"ש. הגענו לשם בהזמנת מירב, קצינת חינוך בכלא שמשתתפת בקבוצת קודא הבאר-שבעית.
כשנכנסנו לאגף הראשון חיכו כ-30 אסירים לבושים במדים כתומים יושבים במעגל בשקט מופתי. יחד איתם נכחו גם מירב, קצין חינוך של האגף והעוס"ית של האגף.
עפ"י עצת גבריאל, שכבר העביר מסרים בכלא במסגרת תפקידו מטעם האנ.איי, החלטנו להתבסס על הפורמט שלנו. פתחנו בתפילת השלווה יחד עם כל הנוכחים והקראנו מהפורמט מספר קטעים (ברוכים הבאים, דברי פתיחה, 12 הצעדים ו-12 המסורות). כשהקראנו את הצעדים האסירים ליוו כל צעד בצעקות "אחד" "שתיים" וכן הלאה.
לאחר מכן הגיע שלב הסיפורים האישיים שלנו. כל אחד מאיתנו דיבר בין 10 ל-15 דקות. בשלב הזה פתחנו את הבמה לשאלות מצד האסירים. השאלות שנשאלו היו מאוד רלבנטיות: "לאיזה קבוצה עלי ללכת אם אני מכור גם לסמים?" "למה יש לי נטייה לעשות הכל למען אנשים ואח"כ הם עוזבים אותי?" ועוד. האסירים הודו לנו בהתרגשות על השרות שאנחנו עושים ושיתפו גם מהנסיון האישי שלהם. כאן המקום לספר שהסתבר לנו שפעם בשבוע מתקיימת באגף קבוצה של אנ.איי ופעם בשבוע מתקיימת קבוצה של איי.איי. כלומר, האסירים מודעים לתוכנית ומכירים אותה.
קצין החינוך של האגף שראה את ההתרגשות ואת הפתיחות של האסירים לנושא של תלות יתר העדיף שנאריך את המיפגש ולא נגיע לקבוצה שחיכתה לנו באגף השני. הסכמנו כמובן כי הבנו שנאלץ לקטוע מהלך יפה באמצעו ונוכל לתת רק מסר קצר באגף השני.
המיפגש הסתיים בעמידה במעגל כשכולם מחובקים ואומרים ביחד בעוצמה רבה את תפילת השלווה.
כשליוו אותנו אנשי הצוות בדרכנו החוצה עלתה מהם שאלה: האם אנחנו מוכנים להגיע בקביעות פעם בשבוע ולהעביר קבוצה במקום? הבקשה מאוד החמיאה לנו (ולחברותא), אך הרגשנו שאין באפשרותנו להתחייב לכך. בנסיעה מהכלא התגבש רעיון: אם תקום קבוצה של כ-10 אנשים שמוכנים להתחייב להגיע פעם בחודש לכלא להעביר את הקבוצה נוכל לתת תשובה חיובית. כרגע יש 3 שמוכנים…
רמי (קבוצת ירושלים)